top of page
העכבישה
מחט דקרה ליבי
וסובבה את התקליט-
חוקיות סמויה,
מתרחקת קרבה
מהבהבת הבזקי אמת
ברכבת עיוורת דוהרת,
מה הדבר אותו שכחתי?
אה, כן
אני רצה בין משבצות לוח משחק,
עולה בסולם, מחליקה בחבל,
הבל נושף בעורפי,
לא תתפוס אותי-
נחבט ת
שוב
אל ה- 0
התחתית הראשית ההווה
שוב מתגלה האמת,
החיים הם נפילה
אחת
גדולה,
למה הכחשת?
כעת ניתן לנשום לרווחה.
ברק נדלק בחשיכת
עיניה,
בוהקים שיפולי קמטים
סופרים עתיקות עד אין קץ.
נגזרת דמות מדממה
שמונה זרועות
ממתינות ל
אני.
אהובתי
מן העבר השני.
כמגנט
נמשכת אל
חיכה
צמרירי ומוחלט.
נשימתה עולה ויורדת לאט
כמטרונום
מר
מתוק
בכי
צחוק
חיים
גיהנום
אין
יש.
רוקדות.
ברלין, 2007
ב
bottom of page