אם אתה המשיח לחץ כן

פואמה אפוקליפטית־פסיכדלית על כוכב מרדן, אישה אחת, וסמס שמצית את הגאולה.

הרחק הרחק באיזור הדימדומים,

נפגשו אדון שטן ואצבע אלוהים,

השמיים האדימו ערפל

וברק סגול התחשמל

השניים קבעו  להמר

על האור ועל הצל

של העולם.

רולטה משובצת אבן חן,

משולשת שחור לבן

נפערה מלועו של עב-

קת כוכבים הזדקפה שורה ונשאפה

לילית ירתה מבין רגליה

את  כדור הפתיחה.

חושך אור

הסתובב הגלגל

חושך אור

דהר הכדור על מטרונום הגורל.

ליקלק שפתיו מר שטן,

אצבע אלוהים נרעד עוית

כמה אתה שם? סינן הרוח הנגדית.

ארך אפיים שאב עוד שורה בקשית,

כיווץ גבותיו וזרק – ל' אחוזים, כראשית.

עיניו של מר שטן הבזיקו אש

אם כך, לחש, אני משווה.

חושך אור

הסתובב הגלגל

חושך אור

דהר הכדור על מטרונום הגורל.

חושך אור

האט הגלגל

חושך אור

דילג הכדור ועצר על

שחור!

אז יד שחורה קמוצת אגרוף פילחה את שמי האדם

התפזרה ערפל אפור ששקע אל תוך ליבם

שהתכווץ,

מפחד לא ברור אבל לוחץ,

כמו חטאת על פיתחו רובץ.

אישה התעוררה בחצות,

לקולן של נקישות,

על המפתן עורב עם מזוודה ביד,

מבקש ללון, רק ללילה אחד.

חושך אור

הסתובב הגלגל

חושך אור

דהר הכדור על מטרונום הגורל.

חדל!

התרומם כבוד האל ממושבו,

להפתעתם של לילית ויריבו,

שחררו שפתותיכם ממציצת הסיפוק,

זה הוא לא סופו של פסוק.

אני האל הרחום,

מהמר על כל האור של היקום!

מיד תראו מהי שרביט מנצחים:

עבה

לא שרוך דק למשחק הנחש בא,

הכיני את שפתייך, פיית הזיונים

מיד תראו מי אני- האלוהים!

רב חסד, ארך אפיים

מחא מר שטן כפיים,

reapect, מהלך מרתק

מקווה ששמת פתק

בכותל, שלחת הוטמייל לאורקל

או לרבי

באבאסלי, דאלי, למה?

כי כאן אל מול הטוייפל, ומול צבא האופל

תצטרך מזל

להמציא את הגלגל

שימנע קידומת ז"ל

לשמך המהולל.

כל החושך! פסק מלך השחור

מול כל האור! ניצב מנגד אלוהה יעקב

והפיזמון סב הלוך ושוב:

חושך אור

הסתובב הגלגל

חושך אור

דהר הכדור על מטרונום הגורל.

אור וחושך על כף המאזנים:

הרקיע נחצה לשניים

כדורי חצץ צנחו מהשמיים

אנשים עם משקפיים בקופסאות חשמליות

חיפשו תשובות במהדורות מיוחדות

שקרים עם מגבעות יצאו לרחובות,

מכרו אמת בשקל וספרו את השטרות.

הארץ  פערה שפתיים

האוקיינוס הקיא מים

ליבשה

נשמטה תחת הרגליים

של האישה

בשעת חצות ודקה

התאהבה בעורב

ודהרה איתו על רכבת התשוקה.

חושך מול אור

הסתובב הגלגל

חושך אור

דהר הכדור על מטרונום הגורל.

עיני כל ממוקדים בתסריט:

מר שטן מלל את פיטמותיה של לילית,

הכדור דילג  בין חיובי לשלילי, חסד, דין

licht, dunkelheit, black, white,

day, night

wrong right

love, fight

ja, nein

יש, אין,

שחור, לבן, שחור!

דינד דונג, שאג מר מדון, אני הוא האדון!!!

החיפזון,man, אכן מן השטן,

עכשיו העבר לידי את מפתח הזמן

השולט במציאות,

ערכים, מוסר, תמימות-

הגיע תורם למות,

החיות הרעבות חוזרות מן הגלות

לטרוף את זכות השבות.

ואתה, קליפה של זיכרון, תכלא במוזיאון

לדיראון עולמים.

אלוהים הושיט ידיו לאזיקים.

חושך בלע את האור,

העולם  התכסה 40 אחוז  שחור.

ומעבר לתלולית

כוכב זוטר הביט

ולו יכל היה לוחץ delete,

מראשית הדף עד התחתית, כולל את עצמו

כי צפה בסיפור שמחייב אקט מצידו.

כלומר, היה שמח להתמסטל'

לחשוב למה כוכבית הבריזה לפגישה- לעזאזל,

זה תפל

זה לא העיקר,

ונראה שהוא חייב להיות

the shooting star

גיבור האור הנבחר,

שיכריע  את החשיכה.

 no time for poetry baby

you got to jump from the eternity abbey

תהום הנצח היא תעלה

בה כוכב נופל למשאלה,

אם אדם ראה אותו, האמין וביקש

ומבחינה סטטיסטית, זה אחד לשש,

כלומר זה עלול להתפרש

כמעשה התאבדות

כי לא בוודאות הכוכב יתפס במציאות.

וכראשו מלא שרעף

סר ביעף אל סף

התהום.

חושך בלע את האור,

העולם התכסה 50 אחוז  שחור.

בחוץ סוף העולם מתקרב,

בתוך הבית אישה ועורב

תופסים חלליות

לסיפורי אגדות ,

בתוך יער חרב כיפה אדומה זוחלת בחושך, בורחת משיני הזאב,

היא שבויה והוא אוייב,

היא מלכה, הוא מאהב,

זונה, קבצן רעב,

היא דבורה והוא טפט פירחוני דבוק על קיר ענקי,

ארטיק קפוא נשכח במקפיא,

לשון של פרה בצלי.

את הכרטיס לטיסה יש לנקב

בחור הפעור בלב,

הולך ומתרחב

כל סיבוב

שעון חול העונג מתקצר,

כל סיבוב היא רוצה יותר.

 

חושך בלע את האור,

העולם התכסה 60 אחוז  שחור.

על קצה הצוק

כוכב זוטר מתכונן לזינוק:

כיוונן אזימוט,

חיזוק צמידות המיגנוט,

סירוק

שערות-

אוויר מלוא ריאות,

מחשבות חותכות כמו במירוץ מכוניות,

מתנגשות, עוקפות, מאיצות-

"כוכב זוטר"

קול מוכר

מתפגש בצוואר

האחורי

זה המפקד מאדים, צופר מהנתיב הנגדי

"עזוב אותי לבדי"

 מתפנצ'ר הכוכב מפימפומו,

ומנסה שוב לגרען את עצמו.

חדל קשקשת ברשת,

עוד לא צבע מכחול השחר את המשמרת

נצנץ מלא באזימוט אנטנה,

היום מהנדסים את אתנה.

זוז!

זוז לכאן, זוז לשם,

ומתחתינו זב הדם.

הסם שאתה צורך בקביעות,

מוציא את הקשרך מהמציאות.

מילים תכתוב ביום,

עכשיו, סור משפת התהום.

כמה הייתי רוצה להיות עוד חור ברשת,

כלי משחק בידי המערכת,

תפאורה מנצנצת לסימפוניה החורקת שנקראת בריאה.

חולה!

ויירט לכיוונו את העלילה מהתחלה.

המפקד ניסה להחנות את המילים הדוהרת בטבלה,

ובאין מוצא את לשונו בלע.

עכשיו הנח לי להיות משאלה,

כוכב הגאולה,

גלגל הצלה

קצה חוט לפני שתטבע הארץ בדידות.

איתות מגדלור,

משחור ים,

הנח לי ליפול אל לב אדם.

חכה, הפשיר הפה של

מאדים,

גם אם אמת בדברים,

ואם משקרים קורצו המילים,

מי התמים שיאמין לכוכבים נופלים?

אזלו נביאי אמת מן המדפים,

היום כולם מכורים, מחפשים מזומנים.

אם תיפול, תאבד הכל:

את משולשי הקדושה, את כנפי החישה-

מפתחות (סולם) הסודות, תבצר מלטייל בהיכלות,

לדלג על גלגלי המזלות, עם כוכבית,

יאבד מגע הילתה הפראית...

stop it!

יש שם לב פתוח,

אני בטוח.

זוכר את צדק?

המשיך המפקד מנגד.

איך נפל מלא אידיאל,

היום רודפים ת'אומלל,

ואין צדק מעל.

בוא, אקדם אותך, תהיה רב סמל,

גנרל, אדמירל של כוכבי קריסטל,

קח חופשה עד בכלל,

תכתוב ספר משהו אורגינל,

עוד תהיה שמש.

תמיד רציתי להיות ירח

לא מתווכח

ואז מה אאיר באורי הכחול?

השתבלל במצולות נפשו,

דמעות נמלטות מנשמה חנוטה

בעולם של חיות עטוי עלטה-

אני מוכרח ליפול,

היה שלום

והסתובב על פי התהום.

"אומץ" חילץ המפקד משפתיו הקפוצות.

חושך בלע את האור,

העולם התכסה 70 אחוז  שחור.

שלג החושך נערם דומם על העולם,

חוטי הבריאה נפרמים וניתקים

הגשרים מתמוטטים:

מתפוררת יצירת השם.

נשמט מפתח הזמן מידי האל

וסובב את מנעול הגבול

שבין הסדר לביטולו.

דפיקות חוזרות ונשנות על דלת אישה

מתערבבות בדבש חלומה,

נוצקות כעוקץ על אדמה.

היא פוקחת זוג עינים מבוהלות,

הדפיקות מוחשיות החלטיות, מאיימות להפיל את הדלת ממקומה

לצידה המיטה ריקה,

העורב כנראה פרח, או אולי הוא במטבח?

בבקשה לפתוח! דורש קול בתקיפות

מסלק כורי עייפות.

בסדין כרוך לגוף

היא פותחת אצבע, יד זרה פותחת לרווחה,

שלושה גברים מוצקים קבועים על סף ביתה,

כקפיץ קפוץ לפני המירוץ, מחכים לפקודה "רוץ".

גברת שפר? מקריא ראש החץ מדף רישמי, מדיני, רציני,

בקול ענייני

זו אני, מביטה במבט מבולבל

אנחנו מההוצאה לפועל,

זה חלק מהנוהל,

בעקבות אי תשלום-

צו לעיכול הרכוש.

אבל אין לי חובות

סליחה גברתי, אנחנו רק ממלאים פקודות

ופשטו ללא עכבות

ורוקנו את תכולת בין הקירות

ואישה הביטה בעיניים דומעות,

איך נוזלים חייה מבין האצבעות.

ועורב פרח, ואינו במטבח ולא בנייד, ולא מבעד לחלון

ולא בקצה הרחוב , או המשכו

לא בפארק או בחנות היינות,

גם לא בקפה עם העוגות הביתיות,

וכל הבריות, מתבוננות בעינים משתהות

באישה אשר סדין לגופה

ועיניה- מתרוצצות, מחפשות, טרופות.

ובגופה השתהקה צעקה

עד שהמליטה עצמה

בוא אליי!

ועל הארץ כרעה, עירבבה דמעות עם אדמה.

אז מתוך הבוץ  יד רחבה הדליקה ניצוץ.

העורב. שב. ואימץ אליו את גופה המגומגם,

והיא לא שאלה לאן נעלם, שלא ירגיש מאויים,

רק מילמלה שהיא אבודה

ומנסה לטפס  על הגדה והרפסודה מתהפכת ונסחפת

אין אחיזה, מכונה חלודה

ושנים שלא עבדה מאז ילדה ועכשיו אין סיכוי שהאגודה תחזיר לה את הילדה . היא לכודה.

 ולו יכלה לפתור את החידה

של נשמתה העקודה,

היתה חדלה להרגיש כל כך בודדה.

והעורב חייך ואמר בביטחון,-

בואי אליי בונבון,

סדרתי  לך עבודה כרקדנית במועדון.

חושך בלע את האור,

העולם  התכסה 80 אחוז  שחור.

דממה, רוח עתיקה מסתלסלת ממעמ-

קי התהום הכמוסה

מזמינה את הכוכב המיוזע אל מקום משכנה-

תהום הנצח:

שם אבד כוכב הצפון

ולקה בשיגעון

צדק נתפס ונכלא במוזיאון,

כאן נפלו כוכבים וכליהם אבדו,

כאן נפלה- טעות,

אולי קני הסוף באמת מוציאים את הקשרי מהמציאות

ואני מתנדנד על החוט בין בילבול לשפיות,

אולי המפקד בא לטובתי,

ביקש להצילני מידי שלי,

כי אני לא סובל אותי,

תמיד הורס לי,

אין בי מקום לקבל חום

כמו שכוכבית אמרה לי היום

לא מסוגל לאהוב,

לא יכול שיהיה לי טוב

כלוא במזוכיזם שנותן לי חומר לכתוב,

זה לא נכון, כוכבית,

אני אוהב אותך אני רוצה אותך

לדלג שלובי הילות על גלגלי המזלות,

להחליק על קרני שמש מפותלות

לגלות את צחוקך הנסחט עד כלות

מקולות הנחירות של הדובה התורנית

אני אוהב אותך כוכבית

ואם היית אוהבת במידה שווה,

היית באה לפגישה

בין קני הסוף

ואז לא הייתי רואה את הטירוף

שהתרחש לי מול הפרצוף:

שטן ניצח את אלוהים ברולטת הימורים,

רוח, הנחיני ללב שמאמין במעשי ניסים.

חושך בלע את האור,

העולם התכסה 90 אחוז  שחור

ורוח, אשר לא מכאן

השתרוולה להוריקן,

שאבה בתים בקשית,

והשיבה הרים לראשית

סלעים בקצוות תבל התגלגלו וגילו נקבים

מתוכם זחלו תוהו ובוהו,

המלכים של תחילת ואחרית הימים.

אנשים ביקשו תשובות

ונפלו על אוזניים ערילות

ממשלות התחלפו ככוסות חד פעמיות

והתראיינו בקופסאות חשמליות,

מול שקרים עם מגבעות

האכילו ת'קש, ספרו את הקש,

במועדון שש שש שש

נהר ההמון לראות את המופע המענה והמרגש

הלוחש המחרש

הפולש לגוף כגל צורב בוחש ושוב גולש:

ה ע כ ב י ש ה

בת כלאיו של המרקיז דה סאד

הקושרת את הגברים אחד אחד

חותכת את עורם בתער חד

ומוצצת דמם (ות'זין)  כערפד.

הקורבנות נופלים על הברכיים

המסובים שותים לחיים

והכסף זורם אל העורב כמים.

והאישה?

עבורה- זו רק תחנת ביניים,

עד ששוב תעמוד על הרגליים,

ככה זה, צריך להתחיל בשוליים

גם רומא לא נבנתה ביומיים

ובנתיים

שאלה את העורב, הבוס והמאהב,

שאם כבר יש במה וקהל ואורות

למה לא תעלה לנסות

שיר אחד שכתבה היום

אם אנחנו רוצים שבשנה הבאה יצא אלבום

והוא השיב, זה נכון,

הערב בונבון, המיקרופון יהיה און.

ואחרי שיר הפתיחה של נערת הגומי התקועה

עלתה האישה אל הבמה,

התקדמה בצעדים שבירים אל המיקרופון,

היא קרצה סימן לנגן האקורדיון,

פצתה פיה, אך  לא נשמע טון

מוגבר, הכבל לא היה מחובר

והיא קפאה כביבר במוזיאון,

בזיון, צעק גוש שומן ספוג שיכר

והקהל, כמפולת דומינו החל צוחק בגרון ניחר.

אז בקע מההגברה הפיזמון המוכר של האקט הנמכר : העכבישה.

כמכונה משומנת היטב

פיתלה עכוזה לפי הקצב

ולקהל המהופנט

התקשה הפינט.

חושך בלע את האור,

העולם התכסה98 אחוז  שחור

אההההההההההה

צעק הכוכב כשנשמט

אל זרועות רוח התהום הניצחית

אם הדימוי הזה משקיט ומנחם

כי בתכלית זרק עצמו אל אין

אההההההההההה

המשיך, ולא ידע אם באמת צועק,

אם איש אינו שומע, האם אני ספק?

זה האבדון?

כבר נשאבתי לשאול?

הוליכתני שולל,

לאי הידיעה,

זה אי של ידיעה,

פתאום ראה

כדור צהוב, ובמרכזו נקודה אדומה,

זו המטרה, קרא, והפך לחץ אמונה.

צלל היישר לתוך אנטנה סלולרית,

ולכל העולם סימאס,

"אם אתה המשיח לחץ עכשיו yes”.

אז צליל מוחלט מיידי ותמציתי,

שטף את הגלובוס באופן שיטתי,

מתמונת הלוויון היה אפשר לראות

שבשניה הזאת, כדור הארץ ווברט קלות.

האנשים מעשיים לחצו  מייד "אני”, כי חשבו שמדובר בפרס כספי,

אבל הנייד התפוצץ להם ביד,

והם תבעו פיצויים מכל אחד.

במהדורות החדשות, הזהירו המשקפיים לא לענות

מדובר בוירוס מהחלל החיצון שיביא לאסון וראש הממשלה נתן במבט ראיון.

בתחנה המתחרה, טענו שקוראים לו "אחרית הימים" והוא יביא לקץ החיים.

ראש הממשלה נשא נאום והעביר את הזמן לחירום.

בתחנה השלישית, דיברו על גוג ומגוג, שכמו ששנים הבטיח, הגיע לחגוג.

ראש הממשלה שלח צווים למזמרות שהוסבו לחניתות ועלו לחזיתות.

הציבור התבקש, לרדת למקלטים, לשיר ולא להתייאש

ובמועדון 666, אישה, אשר לא שמעה על הקץ המתרחש

הרגישה בכוס צליל בלום ורוטט

ובין ביט לביט שלפה את הנייד מהנרתיק,

קראה את הטקסט בסמס,

לחצה מייד  יס

והמשיכה לענטז.

בתוכה

הרגישה מעין עמוד של אש

מצמיח שורשים ומטפס

לא שורף, יותר עוטף, מלטף, מתלפף

רגע נמס ורגע תוסס

עד שמוכרחה היתה לגנוח כן.

כאחת מבט הקהל התפקס

לבמה, כל הפעולות נעצרו בבלימה. דממה נרקמה

כמצע לצליל הטהור

שבקע מהאישה כקרן אור

זוהרת מהר במדבר

ציפור החול נולדה מעפר

כן

ניגר קולה כמי נהר צלולים

כמזרקה של מיים חיים

שטפו גלים גלים את המועדון

חצו את הבטון

גלשו לרחובות, חילחלו בין הקירות התפשטו בין השכונות,

הידהדו בעמקים, דילגו על ההרים,

חצו יבשות, ימים,

אל תוך אוזני האנשים

דיגדגו בפעמונים זעירים

את הלפני ולפנים

פיעם ברכות

וגאות של מתיקות

הציפה את המציאות של כלל האנושות

כן

שמטו כולם את הכלים

ופה אחד החלו גונחים

מתמסרים לצליל הענוג שחדר אל מעמקים

כן,

התקלפו מסיכות שהתחפשו לאמיתות,

שטן, אלוהים-

אותיות, מילים, כללים של משחק

התפזרו כאבק

לנוכח אור מוחלט

שבהק ממצולה

סב בספירלה מעלה

דרך הסנטר השפריץ מהכתר

וכל יצור על הכדור

הגיע לשיא

וצף כאחד באור נצחי,

עורב, אישה, כוכבית, כוכב, הסובב והמסובב

הכל ריחפו באהבה.