לילית, יומן חוף הגלות", הינה ספרה הראשון של רזיה מזרחי בעריכת יקיר בן-משה, בהוצאת"

הספר שואב השראה מהמיתוס היהודי אודות לילית, האישה הראשונה שנבראה, אשר על פי דרישתו של אדם מאלוהים היא גורשה מגן-עדן. לילית נודעת כסמל לאישה נונקונפורמיסטית שוברת מוסכמות 

:על הספר

... זהו ספר שיש בתוכו באר עמוקה, באר ללא מים שהכל בה מוצף. נדיר למצוא בשירה העברית ספר שיש בו דיבור כה עז ונוקב על מהות האישה... בשירים הללו עומדת לפנינו רזיה מזרחי כמשוררת בשלה, אמיתית ונועזת מאוד, שהופעתה בשירה העברית היא לא פחות מחגיגה. יקיר בן-משה, עורך הספר

השיר 'אחרי ש' מתחיל היכן ששירה הידוע של דליה רביקוביץ 'גאווה' מסתיים… נדמה לי שהמיתוס של לילית לא כל-כך רווח בשירה ישראלית בת זמננו, ולכן כבר מהעיסוק בזה יש משום החידוש. אילן ברקוביץ